רח' ההסתדרות 19, פתח תקווה 49540
טל': 03-5185888 פקס: 03-5285888
דוא"ל: Avihayd.law@gmail.com



פריסת חוב מזונות עבר


בבית המשפט העליון

רע"א 4905/98

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער: ***********

נגד

המשיבות: 1. *********

2. ************

רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו, מיום 15.7.98, בעע"מ 40/98,

שניתן על ידי כבוד השופט ח' פורת

תאריך הישיבה: כ"ג באייר התש"ס (28.05.2000)

בשם המערער: **********

בשם המשיבות: ************

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

העובדות

1. המערער והמשיבה מס' 1 (להלן - המשיבה) נישאו זה לזו. לבני הזוג בת (המשיבה מס' 2; להלן - הבת). הנישואין לא עלו יפה. הצדדים הירבו בהתדיינויות במסגרתן הוטלו על המערער תשלומי מזונות. המערער עזב (ב1973-) את הארץ. הוא חזר רק ב1993-. בכל אותה עת הוא לא שילם דבר על חשבון המזונות. חוב המזונות בגין העבר הצטבר לסכום של כמליון ורבע ש"ח. עם שובו של המערער לארץ נקטו המשיבה והבת בהליכים שונים, ובהם הליכים לתשלום בגין מזונות העבר. המערער מצידו פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את החוב במזונות שנפסקו נגדו או להקטינם. בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון (ע"א 368/95) קיבל את ערעורו באופן חלקי, תוך שנקבע שהמערער לא יחוב עוד במזונות בגין התקופה שלאחר הגשת התביעה לביטול המזונות. ב1995- התגרשו בני הזוג.

2. בהמשך, ניהלו המשיבה ובתה הליכי הוצאה לפועל כנגד המערער. במסגרתם פנה המערער לראש ההוצאה לפועל. הוא ביקש כי ראש ההוצאה לפועל יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו (על פי סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-; להלן - החוק) ויפנה את בעלי הדין לבית המשפט לענייני משפחה, כדי שהמערער יבקש מבית המשפט לענייני משפחה לשלם בשיעורים את החוב הפסוק בגין מזונות העבר. לטענתו, דרישות הסעיף - שעניינו קיומם של "טעמים מיוחדים" - מתקיימות במקרה שלפניו. המשיבה ובתה התנגדו לבקשה. נטען על ידן, בין השאר, כי ניתן לעשות שימוש בהוראה זו שעה שסכנה של מאסר בגין אי תשלום החוב מרחפת מעל לראשו של החייב. לא כן במקרה שלפנינו, בו לא נתבקש מאסרו של המערער. יושב ראש ההוצאה לפועל (השופטת ר' וקסמן) נעתר לבקשה. נקבע כי "הטעם המיוחד הוא ... מצבו הכספי הנטען של החייב והצורך לאזן בין זכותו לרווחה מינימלית לבין זכותם הצודקת של הזוכים לקבל מזונותיהם".

3. בית המשפט לענייני משפחה (השופט י' גייפמן) פסק - לאחר שעמד על הכנסותיו של המערער - כי קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים תשלום בשיעורים של החוב שנצטבר לחובת המערער. נקבע כי חוב הפרשי מזונות העבר יוחזר בתשלומים חודשיים בגובה משכורתו החודשית של המערער ותגמולי אקו"ם המשולמים לו, למעט סכום בגובה הסכום הפטור מעיקול על פי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח1958-, שישאר בידי המערער. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע כי לעניין קביעת משכורתו החודשית של המערער, לא תיכלל ההטבה של העמדת דיור למערער על ידי מכללה באילת בה הוא מלמד.

4. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו המשיבה ובתה ערעור לבית המשפט המחוזי. סגן הנשיא ח' פורת קבע כי ההסדר שבסעיף 69(ה) לחוק, המאפשר פריסת חוב המזונות נועד למנוע מאסרם של חייבים מחוסרי אמצעים. אין לו תחולה במקרה שלפנינו, בו התחייבו המשיבה ובתה שלא לבקש הליכי מאסר כנגד המערער. כותב השופט ח' פורת:

"אי אפשר לרחם על שני הצדדים והפתרון חייב להיות בידי המחוקק. הפתרון שבחר המחוקק... הוא להעדיף את הזכאים למזונות על פני החייבים, למעט מניעת מאסרו של החייב כאשר לא נשאר לו מאומה לשלם".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער. הבקשה נענתה בחיוב.

לפסק הדין המלא לחץ




ערעור משפחה - משמורת משותפת והשתכרות זהה שווה מזונות 50/50


חובת אב יהודי לשאת במזונות ילדיו הקטינים לידי אמם בעת ששני ההורים חולקים בניהם את זמני שהיית הקטינים בחלקים שווים.

מכתב המלצה ובעיקר תודה

"שלום שמי אסנת וראשית ברצוני לספר מקצת את מהלך תחילת הגירושין ......"